בשנים האחרונות חלה בחברה הישראלית האצה של תהליכים חברתיים וכלכליים, אשר הובילו להעמקת הפערים ולשחיקת היכולת של משפחות להתמודד עם מצבי סיכון. 

משפחות רבות מגיעות אלינו היום כשהן מתמודדות בו זמנית עם גורמי סיכון מרובים המועברים מדור לדור, ועם עורף משפחתי וקהילתי הולך ונחלש. 

מציאות משפחתית כאוטית זו מחייבת מענה כוללני אשר יוביל לשינוי מהיר ככל האפשר של מצבי הסיכון. 

לשם כך פיתחנו בשנים האחרונות תפיסה טיפולית המתבוננת על כל חלקי החיים ופוגשת את המשפחות בדינמיקות המשפחתית, הבין אישית והאישית הגלויות והסמויות. 

תפיסה זו מתבססת על שלוש הנחות עבודה:

הראשונה, רואה בכל היבט של המסגרת מרחב טיפולי פוטנציאלי והזדמנות ליצירת שינוי דרך כל מפגש המתרחש במסגרתו.

השנייה, הינה עמדה דיאלקטית המחזיקה בו זמנית: שאיפה לשינוי – חשיבה תהליכית, שאיפה לשינוי מעמיק – טיפול תחום בזמן, תובנות הנעוצות בעולם הפנימי – שינוי בתפקוד היום יומי.

השלישית, הבנה כי השגת שינוי כרוכה בנגיעה אקטיבית וישירה בכאב, המתרחשת בתוך קשר בין אישי המדמה קשר אימהי ראשוני.  

על בסיס הנחות אלה, הברית הטיפולית נמצאת בליבת העשייה ונבנית מתוך בירור וניסוח משותפים (כולל הרצון לשינוי העומד בבסיס הטיפול, מטרות הטיפול, ודרכי העבודה שיביאו לשינוי המצופה). 

הביטוי הלכה למעשה של תפיסה זו, לצד הערכים של התמסרות, התעניינות עמוקה וקשר חם ואוהב הם לחם חוקינו ומופיעים במפגשים השונים: מפגש בין מדריכה וילדה, מטפלת ומטופליה, אם בית ומשפחה.